תביעות השתקה (SLAPP) בישראל: הלכת בית המשפט העליון שכל תובע ונתבע חייבים להכיר
עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי, מומחית לדיני לשון הרע והוצאה לפועל
מה עושים כאשר תביעת לשון הרע אינה מוגשת כדי לברר את האמת – אלא כדי להשתיק מבקר, עיתונאי או אזרח פשוט, באמצעות איום בהליך משפטי יקר ומתיש? בית המשפט העליון קבע לאחרונה הלכה תקדימית שמשנה את המפה בתחום זה, ומטילה סיכון כספי משמעותי על מי שמגיש תביעת לשון הרע ממניעים פסולים.
מהי "תביעת השתקה"?
תביעת השתקה (במונח המקצועי הבינלאומי: SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation) היא תביעת לשון הרע המוגשת לא במטרה אמיתית לברר את הטענות בבית המשפט, אלא כדי להרתיע את הנתבע מלהמשיך ולפרסם תכנים שאינם נוחים לתובע, וזאת באמצעות הנטל הכספי והנפשי הכרוך בניהול הליך משפטי. במילים פשוטות: התובע לא באמת מצפה לזכות, אלא משתמש בעצם הגשת התביעה – ובעלויות ההתדיינות – ככלי הרתעה.
הלכת השופט סולברג: הוצאות משפט שיכולות להגיע לגובה התביעה עצמה
בפסק דין תקדימי, קבע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי כאשר נקבע שתביעה מסוימת היא "תביעת השתקה", יחויב התובע בתשלום הוצאות משפט גבוהות במיוחד לנתבע – הוצאות שיכולות להגיע עד לגובה סכום התביעה עצמה. זהו שינוי מהותי לעומת המצב הקודם, בו נהוג היה לפסוק הוצאות משפט נמוכות באופן שאינו ריאלי, אשר לרוב אינן מכסות אפילו את הוצאות ההתדיינות בפועל.
המשמעות המעשית: תובע השוקל להגיש תביעת לשון הרע ממניעים של הרתעה ולא של בירור אמת, חשוף כעת לסיכון כספי ממשי, שעשוי להפוך את "משחק ההשתקה" ללא כדאי כלכלית.
מתי בית המשפט יסווג תביעה כ"תביעת השתקה"?
מהפסיקה עולים מספר מבחנים מצטברים שבתי המשפט בוחנים:
- האם התביעה חסרת יסוד עובדתי או משפטי מובהק
- האם סכום התביעה מנופח וחסר אחיזה סבירה בנזק הנטען
- האם קיים פער כוחות משמעותי בין התובע לנתבע (למשל, גוף חזק מול אזרח פרטי או עיתונאי)
- האם התזמון וההקשר של הגשת התביעה מרמזים על כוונת הרתעה ולא בירור אמת
יחד עם זאת, חשוב להדגיש: לא כל תביעה שנדחית היא אוטומטית "תביעת השתקה". כך למשל, במקרה אחר שנדון בערכאות, קבע שופט שלום כי לא הוכח שמדובר בתביעת סרק וכי סכום התביעה אינו "חסר אחיזה בדין", ומשכך נדרש בירור עובדתי מלא של התביעה גופה – כלומר, הטענה ל"תביעת השתקה" עצמה טעונה הוכחה ואינה חזקה אוטומטית לטובת כל נתבע.
הדילמה של השופט עמית: כשהבעיה התהפכה
אחד ההיבטים המרתקים בפסיקה העדכנית הוא השינוי במוקד הדאגה השיפוטית. כפי שציין השופט יצחק עמית, בעוד שבעבר עמדה במרכז תשומת הלב הבעיה של תביעות השתקה המדכאות ביקורת לגיטימית, כיום הבעיה המרכזית התהפכה – כיצד להתמודד עם תיאוריות קונספירציה והפצת חדשות כזב ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.
השופט עמית התייחס לכך שלעיתים אין מדובר בשמועה שקרית בודדת, אלא בחלק ממארג רחב ומסועף של קונספירציה מאורגנת, והביע חשש עקרוני מפני פגיעה במגישי תביעות לשון הרע לגיטימיות – דווקא בעולם שבו הולכת ומתרחבת תופעת חדשות הכזב. לדבריו, כאשר חלקים מהציבור מאמינים בקונספירציות שקריות, נוצרת מציאות שבה חלקי הציבור השונים אינם חולקים את אותו "מישור עובדתי" – ובכך נפגעת ליבת הדמוקרטיה עצמה.
הלכה זו יוצרת, אפוא, איזון עדין: מצד אחד – הגנה על חופש הביטוי מפני תביעות מתישות ומיותרות; מצד שני – שימור הכלים המשפטיים הדרושים למאבק בהפצת שקרים מאורגנת.
מה זה אומר עבורכם בפועל?
אם אתם שוקלים להגיש תביעת לשון הרע
לפני הגשת תביעה, חיוני לבחון בקפידה: האם קיימת תשתית עובדתית מוצקה? האם סכום התביעה סביר ומידתי ביחס לנזק הנטען? תביעה שתסווג כ"תביעת השתקה" עלולה להפוך יקרה משמעותית מהמצופה – לא רק במונחי כישלון בתביעה, אלא בחשיפה להוצאות משפט חריגות.
אם הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע שנראית כמו ניסיון הרתעה
כדאי לבחון היטב אם מתקיימים סימני ההיכר של תביעת השתקה – חוסר יסוד, סכום מנופח, פער כוחות, ותזמון חשוד. טיעון מוצלח בעניין זה עשוי לא רק להביא לדחיית התביעה, אלא גם לזכות בהוצאות משפט משמעותיות.
שאלות נפוצות בנושא תביעות השתקה
האם כל תביעת לשון הרע שנדחית נחשבת "תביעת השתקה"? לא. יש להוכיח באופן פרטני שהתביעה חסרת יסוד וכי הוגשה מתוך כוונת הרתעה, ולא רק שהתובע לא הצליח להוכיח את טענותיו.
האם ניתן לטעון "תביעת השתקה" גם בערכאות נמוכות, כמו בית משפט השלום? כן, אולם ההלכה הפרטנית שנקבעה בעליון מהווה כיום נקודת ייחוס מחייבת לכל הערכאות.
מה ההבדל בין תביעת השתקה לתביעה שנדחתה "סתם"? בתביעה שנדחתה מחוסר הוכחה גרידא, ייתכן שהתובע פעל בתום לב אך לא עמד בנטל הראיה. בתביעת השתקה, קיים יסוד לכך שהמטרה מלכתחילה לא הייתה בירור אמת אלא הרתעה.
האם ההלכה החדשה מרתיעה גם תובעים לגיטימיים? זו בדיוק הדילמה שהעלה השופט עמית – האיזון בין הגנה על נפגעי לשון הרע אמיתיים, לבין מניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי.
המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הייחודיות והראיות הרלוונטיות. לייעוץ משפטי מקצועי בבחינת הגשת תביעת לשון הרע או הגנה מפניה – ניתן לפנות למשרדנו בקריית מוצקין.
