הפחתת ריביות בהוצאה לפועל: המדריך המלא לפי החוק החדש (2026)

אלפי חייבים בישראל משלמים חודש אחרי חודש בתיקי הוצאה לפועל, ובכל זאת רואים את החוב כמעט ולא זז – ולעיתים אף גדל. הסיבה המרכזית לכך היא ריבית הפיגורים שמצטברת על החוב לאורך זמן. החל מה-1 בינואר 2025 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שמטרתו לשנות בדיוק את המצב הזה. במאמר זה אסביר מהו החוק החדש, אילו הטבות הוא מקנה לחייבים, ובאילו תנאים ניתן לפנות בבקשה להפחתת ריבית בתיק הוצאה לפועל קיים.

מדוע חובות בהוצאה לפועל "תופחים" לאורך זמן?

עד לאחרונה, חוב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל צבר ריבית פיגורים גבוהה מהיום הראשון, ללא הבחנה בין חייב שמשלם בקביעות לבין חייב שמתחמק מתשלום. במקרים רבים המשמעות הייתה שגם מי ששילם את התשלום החודשי שנקבע לו לא ראה את קרן החוב יורדת, מכיוון שהתשלום כיסה בקושי את הריבית שנוספה באותה תקופה. מצב זה יצר את מה שמכונה "אפקט כדור השלג" – חוב שממשיך לגדול חרף תשלומים סדירים, ופוגע באפשרות היציאה מהמעגל.

מה בעצם השתנה? תיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה

התיקון לחוק, שנכנס לתוקף ב-1.1.2025 ומקודם בשיתוף רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים, מפצל את תוספת החוב לשני רכיבים נפרדים במקום רכיב ריבית אחיד:

• ריבית שקלית – הרכיב הבסיסי שנועד לפצות את הנושה על ירידת ערך הכסף לאורך זמן, ומתווסף לחוב באופן קבוע.
• דמי פיגורים – רכיב נפרד שתפקידו לתמרץ עמידה בתשלומים. דמי הפיגורים מחושבים ומתווספים לחוב על בסיס רבעוני (אחת לשלושה חודשים), ולא באופן רציף כפי שהיה בעבר.

המשמעות המעשית: ככל שחייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו, כך פוחת (ולעיתים מתאפס) המשקל של דמי הפיגורים – וקצב גידול החוב מואט משמעותית.

אילו הטבות מגיעות לחייבים שעומדים בצו התשלומים?

על פי התיקון, חייב שעומד באופן סדיר בצו התשלומים שנקבע לו זכאי, בהתאם לסוג הקרן והחוב בתיק, לאחת מההטבות הבאות:

• אי-תוספת של דמי פיגורים לחוב – כלומר הקפאת הרכיב המשמעותי ביותר בתפיחת החוב.
• לחלופין, הפחתה של כ-25% בריבית הפיגורים שכבר נצברה.
• מנגנון המתעדכן אוטומטית: עמידה בתשלומים במשך שלושה חודשים רצופים מפעילה הפחתה בחוב ללא צורך בפנייה יזומה של החייב.

חשוב להדגיש: ההטבה אינה אוטומטית עבור כל תיק, והיקפה תלוי בסוג הקרן ומקור החוב (חוב לבנק, צ'ק חוזר, חוזה צרכני, חוב סטטוטורי ועוד). לכן בדיקה פרטנית של תנאי התיק היא שלב הכרחי.

על אילו חובות חלה הרפורמה?

התיקון לחוק אינו מוגבל רק לחובות "קלאסיים" בהוצאה לפועל. הוא חל, בין היתר, על:

• חובות שמקורם בהלוואות בנקאיות ואשראי.
• צ'קים שחזרו וחובות בשטרות.
• חוזים צרכניים וחוזי שכירות.
• חובות סטטוטוריים למדינה, לרבות קנסות תעבורה, דוחות משטרה ואגרות בית משפט המנוהלים במרכז לגביית קנסות.

מדובר בכ-1.8 מיליון תיקים פעילים בהוצאה לפועל בישראל נכון להיום, כך שההשפעה של הרפורמה רחבה ונוגעת לציבור גדול של חייבים וחייבות.

איך בפועל מגישים בקשה להפחתת ריבית?

מעבר להטבה האוטומטית לפי החוק, קיימת גם דרך יזומה: הגשת בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל להפחתת ריבית או להקפאת חלק מהחוב. בקשה כזו נבחנת לפי נסיבות התיק הספציפי – ותק החוב, סוג הקרן, היסטוריית התשלומים של החייב, והיכולת הכלכלית העדכנית שלו.

לדוגמה – בתיק שבו הוגשה בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל, הופחת חוב מצטבר של כ-270,000 ש"ח לסך של כ-30,000 ש"ח, לאחר שהוצג לרשם כי רוב הסכום נוצר מריבית וריבית-דריבית ולא מקרן החוב המקורית.

ככלל, בקשה מסוג זה כוללת:

• מיפוי מלא של הרכב החוב – הפרדה בין קרן, ריבית שקלית ודמי פיגורים.
• בדיקת עמידה בצווי תשלומים קודמים ופער בין הסכום ששולם בפועל לסכום שנזקף לקרן.
• ניסוח טיעון משפטי מבוסס בתקנות ובפסיקה העדכנית, כולל הפניה לתיקון החוק מ-2025.
• הצגת תזרים ויכולת פירעון ריאלית, כבסיס לצו תשלומים מותאם.

למה כדאי להיעזר בעורך דין בתהליך?

תיקון החוק פתח הזדמנות ממשית לחייבים רבים, אך המנגנון אינו פשוט ליישום עצמאי: הוא דורש הבנה של אופן חישוב הריבית והפיגורים, זיהוי הקרן הרלוונטית בתיק, ובנייה של בקשה מבוססת מול רשם ההוצאה לפועל. בליווי משרד עוסק בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון באופן שוטף ניתן להבטיח שהבקשה תיבנה נכון מההתחלה, ושלא תוחמץ הטבה שמגיעה לחייב על פי דין.

המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות התיק. לבדיקת המצב הספציפי

חדלות פירעון 2026: הפסיקה התקדימית על הגנת הפנסיה, ושלושה עדכונים שכל חייב חייב להכיר

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי, מומחית לדיני חדלות פירעון, הוצאה לפועל ותביעות אזרחיות

שנת 2026 מביאה עמה שינויים משמעותיים בתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי בישראל – שינויים שמשפיעים באופן ישיר על חייבים, נושים ובעלי עסקים. הבולט שבהם: פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שמעניקה הגנה מלאה על תגמולי פנסיה, לצד הרחבת כלים משפטיים לעסקים קטנים והקלות דיוניות לחייבים. במאמר זה נסקור את השינויים המרכזיים – ומה המשמעות המעשית שלהם.

התקדים המרכזי של 2026: פנסיה תקפה מוגנת במלואה מעיקול

אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר בקרב חייבים בגיל פרישה, או הקרובים אליו, הייתה החשש: "האם אאבד את קצבת הפנסיה שלי בהליך חדלות פירעון?" באפריל 2026 נתן בית המשפט העליון מענה תקדימי לשאלה זו, כאשר קבע כי תגמולי פנסיה תקפה מוגנים מעיקול במלואם – הלכה בעלת חשיבות עצומה לפנסיונרים הנמצאים או השוקלים הליכי חדלות פירעון.

המשמעות המעשית: פנסיונר שנכנס להליך חדלות פירעון אינו נדרש עוד "לחלוק" את קצבת הפנסיה החודשית שלו עם קופת הנשייה באופן שהיה נהוג עד לפסיקה. זוהי הקלה משמעותית עבור אוכלוסייה רגישה במיוחד – אנשים שכבר סיימו את שנות העבודה שלהם וזקוקים לוודאות תזרימית קבועה.

מדוע ההבחנה בין פנסיה לבין הכנסה שוטפת חשובה? בעוד שבהליכי הוצאה לפועל ובהליכי חדלות פירעון "רגילים" נהוג לחשב "שכר פנוי" הניתן לעיקול לאחר ניכויי חובה, ההלכה החדשה קובעת רף הגנה גבוה יותר לתגמולי פנסיה תקפה באופן ספציפי – תוך הכרה בכך שמדובר בחיסכון פרישה שנצבר לאורך שנים ולא בהכנסה שוטפת רגילה.

למי רלוונטית ההגנה החדשה?

• פנסיונרים שכבר מקבלים קצבה חודשית ונמצאים בהליכי חדלות פירעון
• חייבים בגיל פרישה השוקלים פתיחת הליך ומודאגים מגורלה של הפנסיה
• בני משפחה של חייבים המסתמכים על קצבת הפנסיה כמקור פרנסה משפחתי

עדכון שני: סעיף 350 נפתח גם לעסקים קטנים

עד לאחרונה, הליך ההבראה לפי סעיף 350 לחוק החברות (הסדר נושים במסגרתו חברה קורסת יכולה לגבש תוכנית הבראה ולהמשיך לפעול, במקום להתפרק) נתפס ככלי השמור בעיקר לתאגידים גדולים בעלי משאבים לניהול הליך מורכב ויקר. בתי המשפט המחוזיים, בעקבות פסיקות שניתנו במהלך 2026, פתחו את הדלת גם לעסקים קטנים ובינוניים המבקשים להבריא את עצמם ולהימנע מפירוק מלא.

מה זה אומר לבעלי עסקים קטנים?

עבור בעל עסק שנקלע לקשיים תזרימיים אך מאמין שהעסק בר-קיימא בטווח הארוך, הרחבת הנגישות להליך ההבראה פותחת אפשרות אמיתית: הסדר נושים מובנה תחת פיקוח בית משפט, במקום פירוק שמסיים את פעילות העסק לחלוטין. זהו כלי שמחייב ליווי משפטי צמוד – הכנת תוכנית הבראה ריאלית, ניהול מו"מ מול נושים, וקבלת אישור בית המשפט – אך הוא כעת בהישג יד גם עבור עסקים שבעבר כלל לא היו שוקלים אותו כאופציה.

עדכון שלישי: ביטול עיכוב יציאה מהארץ תוך 14 יום במקום 60

אחת התלונות הנפוצות ביותר נגד הליכי חדלות פירעון "הישנים" הייתה משך הזמן הארוך הנדרש לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ המוטל על חייבים – עיכוב שפוגע קשות בעצמאים, אנשי עסקים ובמי שנדרש לצאת לחו"ל מסיבות משפחתיות, בריאותיות או תעסוקתיות. חידוש 2026 מציע הליך מהיר המקצר את משך הטיפול לכ-14 ימים בלבד, במקום כ-60 יום כפי שהיה נהוג. ההקלה מיועדת במיוחד לעצמאים, אנשי מילואים פעילים, וחייבים המצויים בנסיבות חיצוניות דחופות.

תזכורת: סף הכניסה המעודכן להליכי חדלות פירעון ב-2026

לצד השינויים המהותיים שתוארו לעיל, חשוב להכיר את הסכומים העדכניים הקובעים לאיזה גוף יש לפנות:

חובות עד 176,923.12 ₪ מנוהלים במסגרת ההוצאה לפועל, בעוד חובות מעל סכום זה מנותבים לטיפול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים – הבחנה שיש לה השלכות מעשיות משמעותיות על אופן ניהול ההליך, לוחות הזמנים, וסמכויות הגורם המטפל.

מה עם חובות שנוצרו במרמה? הזכות שנשמרת לנושים

לצד ההקלות לחייבים, חשוב להכיר גם את הצד השני של המטבע: הליך חדלות פירעון אינו מהווה "מקלט" אוטומטי לכל סוגי החובות. בפסיקה עדכנית משנת 2026 נקבע באופן מפורש כי חוב שנוצר תוך מרמה מכוונת – למשל שימוש בכרטיס אשראי ללא הרשאה – אינו בר-הפטר, כך שהנושה רשאי להמשיך בהליכי גבייה כנגד החייב גם לאחר תום הליך חדלות הפירעון. קביעה זו מבהירה כי החוק, לצד מגמת השיקום הכלכלי, שומר בקפידה על מנגנוני הגנה לנושים כנגד חייבים שפעלו בחוסר תום לב.

שמירה על דירת המגורים – מה השתנה?

שאלה מרכזית נוספת שמעסיקה חייבים רבים היא גורל דירת המגורים. ככלל, דירה הנושאת משכנתא בשיעור של כ-80% משוויה או יותר לרוב נשמרת בידי החייב – שכן אין בה הון עצמי משמעותי שניתן לכנסו לטובת הנושים, והבנק הנושה ממשיך לקבל את תשלומי המשכנתא כסדרם. לעומת זאת, דירה עם הון עצמי גבוה נמצאת בסיכון ממשי למימוש, אלא אם החייב יבחר בחלופה של הגדלת התרומה החודשית לקופת הנשייה תמורת שמירה על הנכס. משפחות עם ילדים קטינים נהנות ככלל משיקול דעת מקל יותר מצד בתי המשפט בסוגיה זו.

שאלות נפוצות בנושא חדלות פירעון 2026

האם הפנסיה שלי מוגנת אוטומטית אם אני נכנס להליך חדלות פירעון? בעקבות הפסיקה מאפריל 2026, תגמולי פנסיה תקפה מוגנים מעיקול במלואם. עם זאת, מומלץ לבחון את הנסיבות הפרטניות מול עורך דין המתמחה בתחום, שכן סוג הקצבה והמועד שבו החל תשלומה עשויים להשפיע על היישום המדויק.

האם עסק קטן שלי יכול להשתמש בהליך הבראה לפי סעיף 350? בעקבות פסיקות 2026, הליך זה נגיש כיום גם לעסקים קטנים ובינוניים, ולא רק לתאגידים גדולים – אך הוא דורש הכנת תוכנית הבראה ריאלית וליווי משפטי מקצועי.

כמה זמן לוקח להסיר עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון? בעקבות החידוש של 2026, ניתן כעת לקבל טיפול מהיר תוך כ-14 ימים, בהשוואה ל-60 יום שהיו נהוגים בעבר, בכפוף לנסיבות המקרה.

האם כל החובות שלי יימחקו בסוף ההליך? לא בהכרח. חובות מסוימים – כגון מזונות, קנסות, וחובות שנוצרו במרמה מוכחת – אינם בני-הפטר גם לאחר סיום ההליך.

מה קורה לדירת המגורים שלי אם אני נכנס להליך? תלוי בהיקף ההון העצמי בנכס. דירה עם משכנתא גבוהה יחסית לשוויה נשמרת לרוב, בעוד דירה עם הון עצמי משמעותי עלולה להיות בסיכון למימוש – אלא אם קיימת חלופה מוסכמת.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. דיני חדלות פירעון הם תחום מורכב ורגיש, שבו לעיתים פרט קטן – סוג החוב, נכס ספציפי, או טיימינג של פעולה – משנה את מלוא התוצאה המשפטית. לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני בהליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי והוצאה לפועל – ניתן לפנו

תביעות השתקה (SLAPP) בישראל: הלכת בית המשפט העליון שכל תובע ונתבע חייבים להכיר

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי, מומחית לדיני לשון הרע והוצאה לפועל

מה עושים כאשר תביעת לשון הרע אינה מוגשת כדי לברר את האמת – אלא כדי להשתיק מבקר, עיתונאי או אזרח פשוט, באמצעות איום בהליך משפטי יקר ומתיש? בית המשפט העליון קבע לאחרונה הלכה תקדימית שמשנה את המפה בתחום זה, ומטילה סיכון כספי משמעותי על מי שמגיש תביעת לשון הרע ממניעים פסולים.

מהי "תביעת השתקה"?

תביעת השתקה (במונח המקצועי הבינלאומי: SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation) היא תביעת לשון הרע המוגשת לא במטרה אמיתית לברר את הטענות בבית המשפט, אלא כדי להרתיע את הנתבע מלהמשיך ולפרסם תכנים שאינם נוחים לתובע, וזאת באמצעות הנטל הכספי והנפשי הכרוך בניהול הליך משפטי. במילים פשוטות: התובע לא באמת מצפה לזכות, אלא משתמש בעצם הגשת התביעה – ובעלויות ההתדיינות – ככלי הרתעה.

הלכת השופט סולברג: הוצאות משפט שיכולות להגיע לגובה התביעה עצמה

בפסק דין תקדימי, קבע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי כאשר נקבע שתביעה מסוימת היא "תביעת השתקה", יחויב התובע בתשלום הוצאות משפט גבוהות במיוחד לנתבע – הוצאות שיכולות להגיע עד לגובה סכום התביעה עצמה. זהו שינוי מהותי לעומת המצב הקודם, בו נהוג היה לפסוק הוצאות משפט נמוכות באופן שאינו ריאלי, אשר לרוב אינן מכסות אפילו את הוצאות ההתדיינות בפועל.

המשמעות המעשית: תובע השוקל להגיש תביעת לשון הרע ממניעים של הרתעה ולא של בירור אמת, חשוף כעת לסיכון כספי ממשי, שעשוי להפוך את "משחק ההשתקה" ללא כדאי כלכלית.

מתי בית המשפט יסווג תביעה כ"תביעת השתקה"?

מהפסיקה עולים מספר מבחנים מצטברים שבתי המשפט בוחנים:

• האם התביעה חסרת יסוד עובדתי או משפטי מובהק
• האם סכום התביעה מנופח וחסר אחיזה סבירה בנזק הנטען
• האם קיים פער כוחות משמעותי בין התובע לנתבע (למשל, גוף חזק מול אזרח פרטי או עיתונאי)
• האם התזמון וההקשר של הגשת התביעה מרמזים על כוונת הרתעה ולא בירור אמת

יחד עם זאת, חשוב להדגיש: לא כל תביעה שנדחית היא אוטומטית "תביעת השתקה". כך למשל, במקרה אחר שנדון בערכאות, קבע שופט שלום כי לא הוכח שמדובר בתביעת סרק וכי סכום התביעה אינו "חסר אחיזה בדין", ומשכך נדרש בירור עובדתי מלא של התביעה גופה – כלומר, הטענה ל"תביעת השתקה" עצמה טעונה הוכחה ואינה חזקה אוטומטית לטובת כל נתבע.

הדילמה של השופט עמית: כשהבעיה התהפכה

אחד ההיבטים המרתקים בפסיקה העדכנית הוא השינוי במוקד הדאגה השיפוטית. כפי שציין השופט יצחק עמית, בעוד שבעבר עמדה במרכז תשומת הלב הבעיה של תביעות השתקה המדכאות ביקורת לגיטימית, כיום הבעיה המרכזית התהפכה – כיצד להתמודד עם תיאוריות קונספירציה והפצת חדשות כזב ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.

השופט עמית התייחס לכך שלעיתים אין מדובר בשמועה שקרית בודדת, אלא בחלק ממארג רחב ומסועף של קונספירציה מאורגנת, והביע חשש עקרוני מפני פגיעה במגישי תביעות לשון הרע לגיטימיות – דווקא בעולם שבו הולכת ומתרחבת תופעת חדשות הכזב. לדבריו, כאשר חלקים מהציבור מאמינים בקונספירציות שקריות, נוצרת מציאות שבה חלקי הציבור השונים אינם חולקים את אותו "מישור עובדתי" – ובכך נפגעת ליבת הדמוקרטיה עצמה.

הלכה זו יוצרת, אפוא, איזון עדין: מצד אחד – הגנה על חופש הביטוי מפני תביעות מתישות ומיותרות; מצד שני – שימור הכלים המשפטיים הדרושים למאבק בהפצת שקרים מאורגנת.

מה זה אומר עבורכם בפועל?

אם אתם שוקלים להגיש תביעת לשון הרע

לפני הגשת תביעה, חיוני לבחון בקפידה: האם קיימת תשתית עובדתית מוצקה? האם סכום התביעה סביר ומידתי ביחס לנזק הנטען? תביעה שתסווג כ"תביעת השתקה" עלולה להפוך יקרה משמעותית מהמצופה – לא רק במונחי כישלון בתביעה, אלא בחשיפה להוצאות משפט חריגות.

אם הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע שנראית כמו ניסיון הרתעה

כדאי לבחון היטב אם מתקיימים סימני ההיכר של תביעת השתקה – חוסר יסוד, סכום מנופח, פער כוחות, ותזמון חשוד. טיעון מוצלח בעניין זה עשוי לא רק להביא לדחיית התביעה, אלא גם לזכות בהוצאות משפט משמעותיות.

שאלות נפוצות בנושא תביעות השתקה

האם כל תביעת לשון הרע שנדחית נחשבת "תביעת השתקה"? לא. יש להוכיח באופן פרטני שהתביעה חסרת יסוד וכי הוגשה מתוך כוונת הרתעה, ולא רק שהתובע לא הצליח להוכיח את טענותיו.

האם ניתן לטעון "תביעת השתקה" גם בערכאות נמוכות, כמו בית משפט השלום? כן, אולם ההלכה הפרטנית שנקבעה בעליון מהווה כיום נקודת ייחוס מחייבת לכל הערכאות.

מה ההבדל בין תביעת השתקה לתביעה שנדחתה "סתם"? בתביעה שנדחתה מחוסר הוכחה גרידא, ייתכן שהתובע פעל בתום לב אך לא עמד בנטל הראיה. בתביעת השתקה, קיים יסוד לכך שהמטרה מלכתחילה לא הייתה בירור אמת אלא הרתעה.

האם ההלכה החדשה מרתיעה גם תובעים לגיטימיים? זו בדיוק הדילמה שהעלה השופט עמית – האיזון בין הגנה על נפגעי לשון הרע אמיתיים, לבין מניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הייחודיות והראיות הרלוונטיות. לייעוץ משפטי מקצועי בבחינת הגשת תביעת לשון הרע או הגנה מפניה – ניתן לפנות למשרדנו בקריית מוצקין.