חדלות פירעון 2026: הפסיקה התקדימית על הגנת הפנסיה, ושלושה עדכונים שכל חייב חייב להכיר

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי, מומחית לדיני חדלות פירעון, הוצאה לפועל ותביעות אזרחיות

שנת 2026 מביאה עמה שינויים משמעותיים בתחום חדלות הפירעון ושיקום כלכלי בישראל – שינויים שמשפיעים באופן ישיר על חייבים, נושים ובעלי עסקים. הבולט שבהם: פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שמעניקה הגנה מלאה על תגמולי פנסיה, לצד הרחבת כלים משפטיים לעסקים קטנים והקלות דיוניות לחייבים. במאמר זה נסקור את השינויים המרכזיים – ומה המשמעות המעשית שלהם.

התקדים המרכזי של 2026: פנסיה תקפה מוגנת במלואה מעיקול

אחת ההתלבטויות הנפוצות ביותר בקרב חייבים בגיל פרישה, או הקרובים אליו, הייתה החשש: "האם אאבד את קצבת הפנסיה שלי בהליך חדלות פירעון?" באפריל 2026 נתן בית המשפט העליון מענה תקדימי לשאלה זו, כאשר קבע כי תגמולי פנסיה תקפה מוגנים מעיקול במלואם – הלכה בעלת חשיבות עצומה לפנסיונרים הנמצאים או השוקלים הליכי חדלות פירעון.

המשמעות המעשית: פנסיונר שנכנס להליך חדלות פירעון אינו נדרש עוד "לחלוק" את קצבת הפנסיה החודשית שלו עם קופת הנשייה באופן שהיה נהוג עד לפסיקה. זוהי הקלה משמעותית עבור אוכלוסייה רגישה במיוחד – אנשים שכבר סיימו את שנות העבודה שלהם וזקוקים לוודאות תזרימית קבועה.

מדוע ההבחנה בין פנסיה לבין הכנסה שוטפת חשובה? בעוד שבהליכי הוצאה לפועל ובהליכי חדלות פירעון "רגילים" נהוג לחשב "שכר פנוי" הניתן לעיקול לאחר ניכויי חובה, ההלכה החדשה קובעת רף הגנה גבוה יותר לתגמולי פנסיה תקפה באופן ספציפי – תוך הכרה בכך שמדובר בחיסכון פרישה שנצבר לאורך שנים ולא בהכנסה שוטפת רגילה.

למי רלוונטית ההגנה החדשה?

• פנסיונרים שכבר מקבלים קצבה חודשית ונמצאים בהליכי חדלות פירעון
• חייבים בגיל פרישה השוקלים פתיחת הליך ומודאגים מגורלה של הפנסיה
• בני משפחה של חייבים המסתמכים על קצבת הפנסיה כמקור פרנסה משפחתי

עדכון שני: סעיף 350 נפתח גם לעסקים קטנים

עד לאחרונה, הליך ההבראה לפי סעיף 350 לחוק החברות (הסדר נושים במסגרתו חברה קורסת יכולה לגבש תוכנית הבראה ולהמשיך לפעול, במקום להתפרק) נתפס ככלי השמור בעיקר לתאגידים גדולים בעלי משאבים לניהול הליך מורכב ויקר. בתי המשפט המחוזיים, בעקבות פסיקות שניתנו במהלך 2026, פתחו את הדלת גם לעסקים קטנים ובינוניים המבקשים להבריא את עצמם ולהימנע מפירוק מלא.

מה זה אומר לבעלי עסקים קטנים?

עבור בעל עסק שנקלע לקשיים תזרימיים אך מאמין שהעסק בר-קיימא בטווח הארוך, הרחבת הנגישות להליך ההבראה פותחת אפשרות אמיתית: הסדר נושים מובנה תחת פיקוח בית משפט, במקום פירוק שמסיים את פעילות העסק לחלוטין. זהו כלי שמחייב ליווי משפטי צמוד – הכנת תוכנית הבראה ריאלית, ניהול מו"מ מול נושים, וקבלת אישור בית המשפט – אך הוא כעת בהישג יד גם עבור עסקים שבעבר כלל לא היו שוקלים אותו כאופציה.

עדכון שלישי: ביטול עיכוב יציאה מהארץ תוך 14 יום במקום 60

אחת התלונות הנפוצות ביותר נגד הליכי חדלות פירעון "הישנים" הייתה משך הזמן הארוך הנדרש לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ המוטל על חייבים – עיכוב שפוגע קשות בעצמאים, אנשי עסקים ובמי שנדרש לצאת לחו"ל מסיבות משפחתיות, בריאותיות או תעסוקתיות. חידוש 2026 מציע הליך מהיר המקצר את משך הטיפול לכ-14 ימים בלבד, במקום כ-60 יום כפי שהיה נהוג. ההקלה מיועדת במיוחד לעצמאים, אנשי מילואים פעילים, וחייבים המצויים בנסיבות חיצוניות דחופות.

תזכורת: סף הכניסה המעודכן להליכי חדלות פירעון ב-2026

לצד השינויים המהותיים שתוארו לעיל, חשוב להכיר את הסכומים העדכניים הקובעים לאיזה גוף יש לפנות:

חובות עד 176,923.12 ₪ מנוהלים במסגרת ההוצאה לפועל, בעוד חובות מעל סכום זה מנותבים לטיפול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים – הבחנה שיש לה השלכות מעשיות משמעותיות על אופן ניהול ההליך, לוחות הזמנים, וסמכויות הגורם המטפל.

מה עם חובות שנוצרו במרמה? הזכות שנשמרת לנושים

לצד ההקלות לחייבים, חשוב להכיר גם את הצד השני של המטבע: הליך חדלות פירעון אינו מהווה "מקלט" אוטומטי לכל סוגי החובות. בפסיקה עדכנית משנת 2026 נקבע באופן מפורש כי חוב שנוצר תוך מרמה מכוונת – למשל שימוש בכרטיס אשראי ללא הרשאה – אינו בר-הפטר, כך שהנושה רשאי להמשיך בהליכי גבייה כנגד החייב גם לאחר תום הליך חדלות הפירעון. קביעה זו מבהירה כי החוק, לצד מגמת השיקום הכלכלי, שומר בקפידה על מנגנוני הגנה לנושים כנגד חייבים שפעלו בחוסר תום לב.

שמירה על דירת המגורים – מה השתנה?

שאלה מרכזית נוספת שמעסיקה חייבים רבים היא גורל דירת המגורים. ככלל, דירה הנושאת משכנתא בשיעור של כ-80% משוויה או יותר לרוב נשמרת בידי החייב – שכן אין בה הון עצמי משמעותי שניתן לכנסו לטובת הנושים, והבנק הנושה ממשיך לקבל את תשלומי המשכנתא כסדרם. לעומת זאת, דירה עם הון עצמי גבוה נמצאת בסיכון ממשי למימוש, אלא אם החייב יבחר בחלופה של הגדלת התרומה החודשית לקופת הנשייה תמורת שמירה על הנכס. משפחות עם ילדים קטינים נהנות ככלל משיקול דעת מקל יותר מצד בתי המשפט בסוגיה זו.

שאלות נפוצות בנושא חדלות פירעון 2026

האם הפנסיה שלי מוגנת אוטומטית אם אני נכנס להליך חדלות פירעון? בעקבות הפסיקה מאפריל 2026, תגמולי פנסיה תקפה מוגנים מעיקול במלואם. עם זאת, מומלץ לבחון את הנסיבות הפרטניות מול עורך דין המתמחה בתחום, שכן סוג הקצבה והמועד שבו החל תשלומה עשויים להשפיע על היישום המדויק.

האם עסק קטן שלי יכול להשתמש בהליך הבראה לפי סעיף 350? בעקבות פסיקות 2026, הליך זה נגיש כיום גם לעסקים קטנים ובינוניים, ולא רק לתאגידים גדולים – אך הוא דורש הכנת תוכנית הבראה ריאלית וליווי משפטי מקצועי.

כמה זמן לוקח להסיר עיכוב יציאה מהארץ בהליך חדלות פירעון? בעקבות החידוש של 2026, ניתן כעת לקבל טיפול מהיר תוך כ-14 ימים, בהשוואה ל-60 יום שהיו נהוגים בעבר, בכפוף לנסיבות המקרה.

האם כל החובות שלי יימחקו בסוף ההליך? לא בהכרח. חובות מסוימים – כגון מזונות, קנסות, וחובות שנוצרו במרמה מוכחת – אינם בני-הפטר גם לאחר סיום ההליך.

מה קורה לדירת המגורים שלי אם אני נכנס להליך? תלוי בהיקף ההון העצמי בנכס. דירה עם משכנתא גבוהה יחסית לשוויה נשמרת לרוב, בעוד דירה עם הון עצמי משמעותי עלולה להיות בסיכון למימוש – אלא אם קיימת חלופה מוסכמת.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. דיני חדלות פירעון הם תחום מורכב ורגיש, שבו לעיתים פרט קטן – סוג החוב, נכס ספציפי, או טיימינג של פעולה – משנה את מלוא התוצאה המשפטית. לייעוץ משפטי מקצועי ופרטני בהליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי והוצאה לפועל – ניתן לפנו

תביעות השתקה (SLAPP) בישראל: הלכת בית המשפט העליון שכל תובע ונתבע חייבים להכיר

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי, מומחית לדיני לשון הרע והוצאה לפועל

מה עושים כאשר תביעת לשון הרע אינה מוגשת כדי לברר את האמת – אלא כדי להשתיק מבקר, עיתונאי או אזרח פשוט, באמצעות איום בהליך משפטי יקר ומתיש? בית המשפט העליון קבע לאחרונה הלכה תקדימית שמשנה את המפה בתחום זה, ומטילה סיכון כספי משמעותי על מי שמגיש תביעת לשון הרע ממניעים פסולים.

מהי "תביעת השתקה"?

תביעת השתקה (במונח המקצועי הבינלאומי: SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation) היא תביעת לשון הרע המוגשת לא במטרה אמיתית לברר את הטענות בבית המשפט, אלא כדי להרתיע את הנתבע מלהמשיך ולפרסם תכנים שאינם נוחים לתובע, וזאת באמצעות הנטל הכספי והנפשי הכרוך בניהול הליך משפטי. במילים פשוטות: התובע לא באמת מצפה לזכות, אלא משתמש בעצם הגשת התביעה – ובעלויות ההתדיינות – ככלי הרתעה.

הלכת השופט סולברג: הוצאות משפט שיכולות להגיע לגובה התביעה עצמה

בפסק דין תקדימי, קבע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי כאשר נקבע שתביעה מסוימת היא "תביעת השתקה", יחויב התובע בתשלום הוצאות משפט גבוהות במיוחד לנתבע – הוצאות שיכולות להגיע עד לגובה סכום התביעה עצמה. זהו שינוי מהותי לעומת המצב הקודם, בו נהוג היה לפסוק הוצאות משפט נמוכות באופן שאינו ריאלי, אשר לרוב אינן מכסות אפילו את הוצאות ההתדיינות בפועל.

המשמעות המעשית: תובע השוקל להגיש תביעת לשון הרע ממניעים של הרתעה ולא של בירור אמת, חשוף כעת לסיכון כספי ממשי, שעשוי להפוך את "משחק ההשתקה" ללא כדאי כלכלית.

מתי בית המשפט יסווג תביעה כ"תביעת השתקה"?

מהפסיקה עולים מספר מבחנים מצטברים שבתי המשפט בוחנים:

• האם התביעה חסרת יסוד עובדתי או משפטי מובהק
• האם סכום התביעה מנופח וחסר אחיזה סבירה בנזק הנטען
• האם קיים פער כוחות משמעותי בין התובע לנתבע (למשל, גוף חזק מול אזרח פרטי או עיתונאי)
• האם התזמון וההקשר של הגשת התביעה מרמזים על כוונת הרתעה ולא בירור אמת

יחד עם זאת, חשוב להדגיש: לא כל תביעה שנדחית היא אוטומטית "תביעת השתקה". כך למשל, במקרה אחר שנדון בערכאות, קבע שופט שלום כי לא הוכח שמדובר בתביעת סרק וכי סכום התביעה אינו "חסר אחיזה בדין", ומשכך נדרש בירור עובדתי מלא של התביעה גופה – כלומר, הטענה ל"תביעת השתקה" עצמה טעונה הוכחה ואינה חזקה אוטומטית לטובת כל נתבע.

הדילמה של השופט עמית: כשהבעיה התהפכה

אחד ההיבטים המרתקים בפסיקה העדכנית הוא השינוי במוקד הדאגה השיפוטית. כפי שציין השופט יצחק עמית, בעוד שבעבר עמדה במרכז תשומת הלב הבעיה של תביעות השתקה המדכאות ביקורת לגיטימית, כיום הבעיה המרכזית התהפכה – כיצד להתמודד עם תיאוריות קונספירציה והפצת חדשות כזב ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.

השופט עמית התייחס לכך שלעיתים אין מדובר בשמועה שקרית בודדת, אלא בחלק ממארג רחב ומסועף של קונספירציה מאורגנת, והביע חשש עקרוני מפני פגיעה במגישי תביעות לשון הרע לגיטימיות – דווקא בעולם שבו הולכת ומתרחבת תופעת חדשות הכזב. לדבריו, כאשר חלקים מהציבור מאמינים בקונספירציות שקריות, נוצרת מציאות שבה חלקי הציבור השונים אינם חולקים את אותו "מישור עובדתי" – ובכך נפגעת ליבת הדמוקרטיה עצמה.

הלכה זו יוצרת, אפוא, איזון עדין: מצד אחד – הגנה על חופש הביטוי מפני תביעות מתישות ומיותרות; מצד שני – שימור הכלים המשפטיים הדרושים למאבק בהפצת שקרים מאורגנת.

מה זה אומר עבורכם בפועל?

אם אתם שוקלים להגיש תביעת לשון הרע

לפני הגשת תביעה, חיוני לבחון בקפידה: האם קיימת תשתית עובדתית מוצקה? האם סכום התביעה סביר ומידתי ביחס לנזק הנטען? תביעה שתסווג כ"תביעת השתקה" עלולה להפוך יקרה משמעותית מהמצופה – לא רק במונחי כישלון בתביעה, אלא בחשיפה להוצאות משפט חריגות.

אם הוגשה נגדכם תביעת לשון הרע שנראית כמו ניסיון הרתעה

כדאי לבחון היטב אם מתקיימים סימני ההיכר של תביעת השתקה – חוסר יסוד, סכום מנופח, פער כוחות, ותזמון חשוד. טיעון מוצלח בעניין זה עשוי לא רק להביא לדחיית התביעה, אלא גם לזכות בהוצאות משפט משמעותיות.

שאלות נפוצות בנושא תביעות השתקה

האם כל תביעת לשון הרע שנדחית נחשבת "תביעת השתקה"? לא. יש להוכיח באופן פרטני שהתביעה חסרת יסוד וכי הוגשה מתוך כוונת הרתעה, ולא רק שהתובע לא הצליח להוכיח את טענותיו.

האם ניתן לטעון "תביעת השתקה" גם בערכאות נמוכות, כמו בית משפט השלום? כן, אולם ההלכה הפרטנית שנקבעה בעליון מהווה כיום נקודת ייחוס מחייבת לכל הערכאות.

מה ההבדל בין תביעת השתקה לתביעה שנדחתה "סתם"? בתביעה שנדחתה מחוסר הוכחה גרידא, ייתכן שהתובע פעל בתום לב אך לא עמד בנטל הראיה. בתביעת השתקה, קיים יסוד לכך שהמטרה מלכתחילה לא הייתה בירור אמת אלא הרתעה.

האם ההלכה החדשה מרתיעה גם תובעים לגיטימיים? זו בדיוק הדילמה שהעלה השופט עמית – האיזון בין הגנה על נפגעי לשון הרע אמיתיים, לבין מניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הייחודיות והראיות הרלוונטיות. לייעוץ משפטי מקצועי בבחינת הגשת תביעת לשון הרע או הגנה מפניה – ניתן לפנות למשרדנו בקריית מוצקין.

לשון הרע ברשתות החברתיות ב-2026: המדריך המלא לנפגעים ולמפרסמים

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי,

בעידן שבו כל אדם הוא גם "כתב", "עורך" ו"מו"ל" של עצמו ברשתות החברתיות, השאלה "האם מותר לי לכתוב את זה?" הפכה לרלוונטית מתמיד. פוסט בפייסבוק, ציוץ ב-X (טוויטר), תגובה באינסטגרם או הודעה קבוצתית בוואטסאפ – כולם עלולים להיחשב "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ולחשוף את הכותב לתביעה אזרחית ואף לכתב אישום פלילי.

מקרה טרי: כשהשופט בעצמו הורה למחוק את הציוץ

בחודש יוני 2026 פרסם בית משפט השלום בתל אביב-יפו החלטה שממחישה עד כמה בתי המשפט מתייחסים ברצינות להפרת פסקי דין בתחום לשון הרע ברשתות. במקרה זה הטיל בית המשפט קנס כספי נוסף על נתבעת בתביעת לשון הרע, לאחר שזו השאירה באוויר פרסומים מכפישים בניגוד לפסק דין חלוט. הנתבעת טענה כי "אינה יודעת איך למחוק" את הפרסומים – אך משנדרשה להוציא מחשב נייד באולם הדיונים, בוצעה המחיקה בפועל תחת עינו הפקוחה של השופט.

הרקע לפרשה: לאחר שהנתבעת פרסמה במשך תקופה ארוכה רצף ציוצים בהם האשימה את התובעים באחריות לרצח אזרחים וכינתה אותם בכינויי גנאי קשים, הוגשה נגדה תביעת דיבה שהתקבלה. גם לאחר מתן פסק הדין, כשהפרסומים לא הוסרו במועד, נפסקו נגדה הוצאות משפט נוספות בסך אלפי שקלים.

המסר המשפטי החשוב: פסק דין המורה על הסרת פרסום משמיץ אינו המלצה – אלא צו מחייב. אי-ציות לו עלול לגרור סנקציות כספיות נוספות, מעבר לפיצוי המקורי שנפסק.

מהי לשון הרע ברשת – ומה כולל "פרסום"?

על פי ההגדרה הרחבה בחוק, "פרסום" יכול להיות בעל-פה, בכתב, בדפוס, כציור, כתמונה, כווידאו וכל אמצעי אחר להעברת מסר. בית המשפט העליון קבע באופן מפורש כי הוראות חוק איסור לשון הרע חלות במלואן גם על פרסומים דיגיטליים – בפייסבוק, ב-X, בפורומים ובאתרי חדשות.

חשוב להבין: החשיפה אינה מוגבלת רק ל"כותב המקורי". על פי ההלכה הפסוקה, גם מי שלא פרסם את הפוסט המקורי אלא שיתף (Share) אותו הלאה, עשוי לשאת באחריות משפטית – שכן הפצת מסר משמיץ מהווה כשלעצמה "פרסום" אסור. במילים אחרות: לחיצת שיתוף אינה פעולה "נקייה" מבחינה משפטית.

מהם התנאים לפרסום המהווה לשון הרע?

בית המשפט בוחן בכל מקרה האם הפרסום עלול:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או להפכו למטרה לשנאה, בוז או לעג
• לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו
• לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו
• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו

נקודה חשובה לזכור: הנפגע מהפרסום אינו נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו בפועל – גם אם מלכתחילה לא היה לו "שם טוב" מיוחד. זהו יתרון דיוני משמעותי לתובע.

הבדל קריטי: הבעת דעה מול קביעת עובדה

לא כל ביקורת חריפה, ולא כל אמירה פוגענית, מהווה אוטומטית לשון הרע. הפסיקה מבחינה באופן עקבי בין הבעת דעה (שנהנית מהגנה רחבה יותר) לבין קביעת עובדה כוזבת. כפי שנקבע, לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית תיחשב בהכרח כלשון הרע, וגם ביקורת קשה ונוקבת אינה בהכרח לשון הרע. ההבחנה הזו היא לרוב לב הדיון המשפטי בתיקי לשון הרע ברשת, ודורשת ניתוח משפטי מדויק של כל פרסום לגופו.

כמה כסף אפשר לקבל? גובה הפיצויים בתביעת דיבה

חוק איסור לשון הרע מציע לנפגע מסלול ייחודי – פיצוי ללא הוכחת נזק:

בהליך אזרחי, תובע שתביעתו התקבלה עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד כ-80,000 ₪ בגין כל פרסום לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח נזק בפועל. משמעות הדבר: גם אם הפרסום לא גרם ל"נזק" כלכלי מוכח, עצם קיומו מקים זכות לפיצוי.

מעבר לפיצוי הכספי, בית המשפט מוסמך להורות גם על החרמת עותקי הפרסום, הסרתו, ואף פרסום פסק הדין עצמו – כלי אפקטיבי במיוחד כשמדובר בפגיעה בשם טוב עסקי.

למה תביעת לשון הרע "מסורתית" עדיין הכלי היעיל ביותר?

רבים סבורים בטעות שקשה "לתפוס" מפרסם אנונימי ברשת. אולם כפי שצוין בניתוחים משפטיים בתחום, דווקא הכלי ה"ישן" – תביעת לשון הרע – הוא זה שמקבל התאמה יעילה לעולם הדיגיטלי החדש, ומהווה את ההרתעה האמיתית מפני פרסומים פוגעניים. פסיקה עקבית שמטילה פיצויים על מפרסמים ברשת היא זו שיוצרת "אפקט מצנן" הכרחי כלפי מי שממהר ללחוץ "פרסם" מבלי לחשוב על ההשלכות.

מה לעשות אם פרסמו נגדכם לשון הרע ברשת?

• תיעוד מיידי – צילום מסך מלא (כולל תאריך, שעה וכתובת URL) לפני שהפרסום עלול להימחק
• פנייה משפטית מקדימה – מכתב התראה רשמי הדורש הסרה מיידית והתנצלות
• בחינת זהות המפרסם – כולל אפשרות לבקשת גילוי נאות מהפלטפורמה במקרים המתאימים
• הגשת תביעה – אזרחית לפיצויים, ובמקרים המתאימים גם קובלנה פלילית
• מעקב אחר אכיפה – לעיתים נדרש גם הליך אכיפה נפרד להבטחת ציות בפועל לפסק הדין

שאלות נפוצות בנושא לשון הרע ברשתות חברתיות

האם שיתוף (Share) של פוסט משמיץ מהווה עבירה בפני עצמו? כן. הפצת מסר משמיץ, גם באמצעות שיתוף ולא יצירה מקורית, עשויה להיחשב "פרסום" לפי החוק ולהקים אחריות עצמאית.

האם אפשר לתבוע גם אם המפרסם מחק את הפוסט? כן, מחיקה מאוחרת אינה מבטלת את העילה המשפטית שכבר נוצרה, אם כי היא עשויה להשפיע על גובה הפיצוי.

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע? ההתיישנות הכללית לתביעות אזרחיות עומדת על 7 שנים, אך מומלץ לפעול במהירות האפשרית לשם שימור ראיות ומניעת נזק מתמשך.

מה קורה אם הנתבע ממשיך להתעלם מפסק הדין? בית המשפט מוסמך להטיל הוצאות משפט נוספות, ובמקרים המתאימים ניתן לפעול גם בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת הצו.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הייחודיות. לייעוץ משפטי מקצועי בתחום לשון הרע, הוצאה לפועל ותביעות אזרחיות – ניתן לפנות למשרדנו בקריית מוצקין.