הפחתת ריביות בהוצאה לפועל: המדריך המלא לפי החוק החדש (2026)
אלפי חייבים בישראל משלמים חודש אחרי חודש בתיקי הוצאה לפועל, ובכל זאת רואים את החוב כמעט ולא זז – ולעיתים אף גדל. הסיבה המרכזית לכך היא ריבית הפיגורים שמצטברת על החוב לאורך זמן. החל מה-1 בינואר 2025 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שמטרתו לשנות בדיוק את המצב הזה. במאמר זה אסביר מהו החוק החדש, אילו הטבות הוא מקנה לחייבים, ובאילו תנאים ניתן לפנות בבקשה להפחתת ריבית בתיק הוצאה לפועל קיים.
מדוע חובות בהוצאה לפועל "תופחים" לאורך זמן?
עד לאחרונה, חוב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל צבר ריבית פיגורים גבוהה מהיום הראשון, ללא הבחנה בין חייב שמשלם בקביעות לבין חייב שמתחמק מתשלום. במקרים רבים המשמעות הייתה שגם מי ששילם את התשלום החודשי שנקבע לו לא ראה את קרן החוב יורדת, מכיוון שהתשלום כיסה בקושי את הריבית שנוספה באותה תקופה. מצב זה יצר את מה שמכונה "אפקט כדור השלג" – חוב שממשיך לגדול חרף תשלומים סדירים, ופוגע באפשרות היציאה מהמעגל.
מה בעצם השתנה? תיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה
התיקון לחוק, שנכנס לתוקף ב-1.1.2025 ומקודם בשיתוף רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים, מפצל את תוספת החוב לשני רכיבים נפרדים במקום רכיב ריבית אחיד:
- ריבית שקלית – הרכיב הבסיסי שנועד לפצות את הנושה על ירידת ערך הכסף לאורך זמן, ומתווסף לחוב באופן קבוע.
- דמי פיגורים – רכיב נפרד שתפקידו לתמרץ עמידה בתשלומים. דמי הפיגורים מחושבים ומתווספים לחוב על בסיס רבעוני (אחת לשלושה חודשים), ולא באופן רציף כפי שהיה בעבר.
המשמעות המעשית: ככל שחייב עומד בצו התשלומים שנקבע לו, כך פוחת (ולעיתים מתאפס) המשקל של דמי הפיגורים – וקצב גידול החוב מואט משמעותית.
אילו הטבות מגיעות לחייבים שעומדים בצו התשלומים?
על פי התיקון, חייב שעומד באופן סדיר בצו התשלומים שנקבע לו זכאי, בהתאם לסוג הקרן והחוב בתיק, לאחת מההטבות הבאות:
- אי-תוספת של דמי פיגורים לחוב – כלומר הקפאת הרכיב המשמעותי ביותר בתפיחת החוב.
- לחלופין, הפחתה של כ-25% בריבית הפיגורים שכבר נצברה.
- מנגנון המתעדכן אוטומטית: עמידה בתשלומים במשך שלושה חודשים רצופים מפעילה הפחתה בחוב ללא צורך בפנייה יזומה של החייב.
חשוב להדגיש: ההטבה אינה אוטומטית עבור כל תיק, והיקפה תלוי בסוג הקרן ומקור החוב (חוב לבנק, צ'ק חוזר, חוזה צרכני, חוב סטטוטורי ועוד). לכן בדיקה פרטנית של תנאי התיק היא שלב הכרחי.
על אילו חובות חלה הרפורמה?
התיקון לחוק אינו מוגבל רק לחובות "קלאסיים" בהוצאה לפועל. הוא חל, בין היתר, על:
- חובות שמקורם בהלוואות בנקאיות ואשראי.
- צ'קים שחזרו וחובות בשטרות.
- חוזים צרכניים וחוזי שכירות.
- חובות סטטוטוריים למדינה, לרבות קנסות תעבורה, דוחות משטרה ואגרות בית משפט המנוהלים במרכז לגביית קנסות.
מדובר בכ-1.8 מיליון תיקים פעילים בהוצאה לפועל בישראל נכון להיום, כך שההשפעה של הרפורמה רחבה ונוגעת לציבור גדול של חייבים וחייבות.
איך בפועל מגישים בקשה להפחתת ריבית?
מעבר להטבה האוטומטית לפי החוק, קיימת גם דרך יזומה: הגשת בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל להפחתת ריבית או להקפאת חלק מהחוב. בקשה כזו נבחנת לפי נסיבות התיק הספציפי – ותק החוב, סוג הקרן, היסטוריית התשלומים של החייב, והיכולת הכלכלית העדכנית שלו.
לדוגמה – בתיק שבו הוגשה בקשה מנומקת לרשם ההוצאה לפועל, הופחת חוב מצטבר של כ-270,000 ש"ח לסך של כ-30,000 ש"ח, לאחר שהוצג לרשם כי רוב הסכום נוצר מריבית וריבית-דריבית ולא מקרן החוב המקורית.
ככלל, בקשה מסוג זה כוללת:
- מיפוי מלא של הרכב החוב – הפרדה בין קרן, ריבית שקלית ודמי פיגורים.
- בדיקת עמידה בצווי תשלומים קודמים ופער בין הסכום ששולם בפועל לסכום שנזקף לקרן.
- ניסוח טיעון משפטי מבוסס בתקנות ובפסיקה העדכנית, כולל הפניה לתיקון החוק מ-2025.
- הצגת תזרים ויכולת פירעון ריאלית, כבסיס לצו תשלומים מותאם.
למה כדאי להיעזר בעורך דין בתהליך?
תיקון החוק פתח הזדמנות ממשית לחייבים רבים, אך המנגנון אינו פשוט ליישום עצמאי: הוא דורש הבנה של אופן חישוב הריבית והפיגורים, זיהוי הקרן הרלוונטית בתיק, ובנייה של בקשה מבוססת מול רשם ההוצאה לפועל. בליווי משרד עוסק בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון באופן שוטף ניתן להבטיח שהבקשה תיבנה נכון מההתחלה, ושלא תוחמץ הטבה שמגיעה לחייב על פי דין.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית של נסיבות התיק. לבדיקת המצב הספציפי
