חוק חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, הוא החוק המרכזי המסדיר את דיני חדלות הפירעון בישראל. החוק נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, והוא החליף את פקודת פשיטת הרגל והסדרים לפשרה, התש"ס-2000.

מטרות החוק:

  • החזר החוב לנושים: החוק נועד להבטיח שנושים יקבלו את החוב המגיע להם במידה האפשרית.
  • שיקום כלכלי של החייב: החוק שם דגש על שיקום כלכלי של החייב, הן יחידים והן תאגידים, ולאפשר להם לחזור למעגל התעסוקה והייצור.
  • הבטחת הליכים יעילים והוגנים: החוק נועד להבטיח שהליכי חדלות הפירעון יהיו יעילים, הוגנים ושקופים.

ההליכים העיקריים במסגרת חוק חדלות פירעון:

  • צו לפתיחת הליכים: צו זה ניתן על ידי בית המשפט לבקשת החייב או נושה.
  • צו תנאי: צו זה קובע את המסגרת להליך חדלות הפירעון, וקובע, בין היתר, הגבלות על פעולות החייב.
  • הקפאת הליכים: תקופה זו נועדה לאפשר בחינה של מצבו הכלכלי של החייב וגיבוש תוכנית לשיקומו.
  • הכרזה על חדלות פירעון: הכרזה זו ניתנת על ידי בית המשפט לאחר בחינת מצבו הכלכלי של החייב.
  • צו הפטר: צו זה נותן לחייב פטור מתשלום חובותיו, וניתן לאחר השלמת הליך חדלות הפירעון.

הגופים המרכזיים המעורבים בהליכי חדלות פירעון:

  • בית המשפט: בית המשפט המחוזי הוא הגוף המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. בית המשפט השלום הוא הגוף המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של תאגידים.
  • הממונה על הליכי חדלות פירעון: הממונה הוא גוף ממשלתי המפקח על הליכי חדלות הפירעון.
  • נאמן: הנאמן הוא הגוף הממונה על גיבוש תוכנית לשיקום החייב.

חוק חדלות פירעון הוא חוק מורכב, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון לכל שאלה או הבהרה.

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נכנס לתוקף ב-18 במרץ 2021, כהוראת שעה זמנית בתגובה למשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה. התיקון נועד לסייע לחייבים, יחידים ותאגידים, להתמודד עם חובותיהם ולהגיע להסדרי חוב יעילים.

השינויים העיקריים במסגרת תיקון 4:

  • הוספת הליך חדש של "עיכוב הליכים": הליך זה מאפשר לחייבים לקבל הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך 3-4 חודשים, במהלכם יוכלו לפעול לגיבוש הסדר חוב בליווי מנהל הסדר שמונה על ידי בית המשפט.
  • הרחבת הזכאות להליך חדלות פירעון: במסגרת התיקון הורחבה הזכאות להליך חדלות פירעון גם לחייבים שאינם יכולים לשלם את חובותיהם, וזאת גם אם אין להם נכסים.
  • הקלה על הליכי פשיטת רגל: התיקון הקל על הליכי פשיטת רגל וקיצר את משך ההליך.
  • הקמת מערך חדש של סיוע לחייבים: במסגרת התיקון הוקם מערך חדש של סיוע לחייבים, הכולל ייעוץ וסיוע משפטי, וכן הדרכה והכשרה מקצועית.

תוקף תיקון 4:

תוקף הוראת השעה של תיקון 4 הוארך מספר פעמים, ותוקפו הנוכחי פג ב-17 במרץ 2024. כעת, דנים בכנסת בהצעת חוק להארכת תוקפו של התיקון בשנה נוספת.

ביקורת על תיקון 4:

התיקון זכה לביקורת מצד גורמים שונים, שטענו כי הוא פוגע בזכויות הנושים ומקל יתר על המידה על חייבים. מנגד, אחרים טענו כי התיקון הוא צעד חשוב וחיוני לסיוע לחייבים להתמודד עם חובותיהם ולהשתקם כלכלית.

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון הוא כלי חשוב המסייע לחייבים להתמודד עם חובותיהם ולהגיע להסדרי חוב יעילים. יחד עם זאת, חשוב לבחון את השלכות התיקון לאורך זמן ולבצע בו שינויים במידת הצורך.

הגבלות במסגרת הליכי חדלות פירעון

חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הליך משפטי המאפשר לחייבים, יחידים או תאגידים, להתמודד עם חובותיהם ולהגיע להסדרי חוב יעילים. במסגרת ההליך מוטלות על החייב מספר הגבלות, שמטרתן להבטיח את תקינות ההליך ואת ההגנה על זכויות הנושים.

ההגבלות העיקריות:

  • עיכוב יציאה מהארץ: חייב בהליכי חדלות פירעון אינו רשאי לצאת מישראל ללא אישור מיוחד של בית המשפט.
  • הגבלות על ניהול חשבונות בנק: חייב מוגבל בפעולותיו בחשבון הבנק שלו, כגון משיכת שיקים, קבלת אשראי ושימוש בכרטיסי חיוב.
  • הגבלות על רכישת נכסים: חייב אינו רשאי לרכוש נכסים ללא אישור מיוחד של בית המשפט.
  • הגבלות על פעילות עסקית: חייב עשוי להידרש להפסיק את פעילותו העסקית או להגביל אותה.
  • הגבלות על קבלת משרה: חייב עשוי להידרש להימנע מקבלת משרה מסוימת.
  • חובת דיווח: חייב נדרש לדווח באופן קבוע לבית המשפט ולנאמן על הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו.

חשוב לציין:

  • סוג ההגבלות המוטלות על חייב משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, סכום החוב, סוג ההליך וגורמים נוספים.
  • ניתן לבקש מבית המשפט להסיר או להקל על הגבלות מסוימות במקרים מיוחדים.
  • אי קיום ההגבלות עלול להוביל להטלת סנקציות על החייב, כגון קנסות, מאסר או ביטול צו הפטר.

הערה:

  • תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שנכנס לתוקף ב-18 במרץ 2021, הוסיף מספר הגבלות זמניות על חייבים, כגון הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי והגבלה על קבלת הלוואות. תוקף הוראת השעה של תיקון 4 פג ב-17 במרץ 2024, וכעת דנים בכנסת בהצעת חוק להארכת תוקפו של התיקון בשנה נוספת.

ההגבלות המוטלות על חייבים במסגרת הליכי חדלות פירעון נועדו להבטיח את תקינות ההליך ואת ההגנה על זכויות הנושים. חשוב להכיר את ההגבלות הללו ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון לפני תחילת ההליך.

חוק חדלות פירעון