חדלות פירעון הרפורמה החדשה

פשיטת רגל או חדלות פירעון? מה ההבדל? אני כחייב איך זה משפיע עליי איזה הגנות יש לי והאם כדאי בכלל לגשת להליך חדלות פירעון אחרי הרפורמה החדשה?

בשנת 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה ומה שהוגדר ומוכר לרבים החייבים כפשיטת רגל השתנה וכיום המונח פשיטת רגל הפך לחדלות פירעון. אם בעבר נתקלתם במונח צו כינוס היום תשמעו על צו שיקום כלכלי אשר מטרתו לשקם את חייו הכלכליים של חייב.

לפי החוק החדש אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ניהול ההליך נקבע לפי סכום החובות, תוך מתן דגש על כשל בהתנהלות האשראי והתנהלותו הכלכלית של החייב כגורם לחדלות הפירעון.

חוב עד לגובה של 161,236.22ש"ח, ניתן לנהל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל בהליך המיועד לחדלות פירעון.

חובות בגובה של למעלה מ 161,236.20 ש"ח ניתן לנהל בבית משפט השלום.

חייבת שהינה תאגיד תתנהל אך ורק בבית המשפט המחוזי בחובות של מעל  ש"ח25,000, שינוי אשר חל ברפורמה החדשה עם כניסתו של החוק.

לאחר שהחייבים מודעים לסדר גודל החובות ומוכנים לפתיחת הליך ולאחר שהתייעצו עם עורך דין המתמחה בתחום חדלות הפירעון מבוצעת פנייה לפתיחת הליך לממונה על הליכי חדלות פרעון. הפנייה מבוצעת באופן מקוון, בצירוף תצהיר התומך בעובדות וכל האסמכתאות על החובות של החייב המנויים ברשימה עפ"י חוק, כמו"כ גם לאחר הגשת הבקשה במידה והממונה או הנאמן יבקשו מסמכים נוספים מטעם החייב עליו להמציא זאת בהתאם להוראת המידע.

התנאים לפתיחת ההליך מוגדרים בחוק ובתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההליך מנוהל בבית המשפט או בהוצאה לפועל לפי גובה החובות עליהם הצהיר החייב וההליך כולו אמור להסתיים בתוך 4 שנים.

במה השינוי שהרפורמה החדשה הטיבה לחייבים? מטרת הרפורמה לשקם את חייו הכלכליים של החייב בכדי לאפשר לו חיי מסחר ועצמאות כלכלית תוך מתן דגש על חשיבות החזר החובות לנושים אל מול מחייתו ופרנסתו בכבוד של החייב.

ניתן לראות בסעיף הגדרת החוק את מטרתו הברורה לאמור: 

מטרת החוק

  1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

 

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

 

כבר בהגדרת החוק ניתן ללמוד על השינוי שחל לטובת החייב אל מול הבטחת החזר החוב לנושים תוך קידומו של החייב לחיים כלכליים חדשים ללא חובות והתחלה חדשה.

לאחר ביצוע חקירה כלכלית ע"י הנאמן יתנו את ההליך בצו תשלומים והגבלות או תנאים אשר יכולים להקשות על החייב לצורך בדיקת התחייבותו המלאה להליך. אשר רק בסופו באם יעמוד בתנאים ולא יבצע מחדלים אשר לא ניתנים לשינוי או שיפור יינתן צו הפטר לחובות עליהם הצהיר.

עד למתן צו שיקום כלכלי קיים הליך ביניים בו נבדק שיתוף הפעולה של החייב, העמידה שלו בתשלומים דיווחים חודשיים, תשלום מזונות באם החייב הינו גרוש וחב בקציבת מזונות.

ובאם החייב עמד במלוא התנאים, יינתן צו לשיקום כלכלי המסדיר את המשך התשלומים ומימוש נכסים באם יש והליך הפירעון עד לסיומו וקבלת צו הפטר.

בסיום תקופת צו התשלומים יינתן צו להפטר חובות החייב.

חשוב לדעת כי מטרת ההליך היא לוודא כי החייב לא יצר חובות בזדון אלא נקלע לקשיים כלכליים בתום לב .

ההליך מוגבל כולו ל 4 שנים בלבד.

חקיקת החוק החדש הכניס משב רוח רענן בכדי לייעל ההליכים ולשים דגש על שיקומו הכלכלי של החייב ואף הגדלת התשלומים לנושים עד לכ- 25 אחוז לעומת העבר.

הרפורמה החדשה מטרתה לייעל לשרת ואף לזרז את ההליכים כך שגם החייבים וגם הנושים יקבלו מבוקשם בזמן מהיר ויעיל יותר.

אבל שימו לב חייבים, אין הקלות. ההליך מטיל הגבלות על החייב בין אם עיכוב יציאה מהארץ והגבלה בבנקים כלקוח מוגבל. כמו"כ אין להחזיק באשראי אלא באישור מיוחד של הממונה. לחילופין כן ניתן יהיה להשתמש בכרטיס בנק או כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א-1981.

הממונה בבואו לבחון את צו התשלומים יותיר לחייב דמי מחייה אשר הוא רואה לנכון תוך בחינה של הכנסותיו והוצאותיו ויכולת החזר החובות לנושים.

הליך חדלות פירעון הינו הליך אשר מיטיב עם החייב ומטרתו לשקם כלכלית.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין אשר מתמחה בתחום ובקיא ברזי החוק והרפורמה.