הוצאת דיבה היא פגיעה בשם טוב של אדם, עסק או ארגון, באמצעות פרסום של דברי הוצאת דיבה. דברי הוצאת דיבה הם דברי גנאי, השמצה, ביזוי או פגיעה בכבוד, אשר מופנים כלפי אדם או גוף מסוים.
הוצאת דיבה היא עוולה אזרחית, אשר עלולה להוביל לתביעת פיצויים נגד המפיץ. על מנת להוכיח הוצאת דיבה, על התובע להוכיח את שלושת התנאים הבאים:
- פרסום: דברי הוצאת הדיבה חייבים להיות מפורסמים ברבים, כלומר, להיות נגישים לאדם או לקבוצת אנשים.
- לשון הרע: דברי הוצאת הדיבה חייבים להיות לשון הרע, כלומר, דברי גנאי, השמצה, ביזוי או פגיעה בכבוד.
- פגיעה בשם טוב: דברי הוצאת הדיבה חייבים לפגוע בשם טוב של האדם או הגוף המופנה אליהם.
בישראל, הוצאת דיבה מוגנת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. החוק קובע כי אדם שפרסם לשון הרע עובר עבירת משמעת או עבירה פלילית. במקרה של הרשעה בעבירת משמעת, הנאשם צפוי לקנס או להשעיה מעבודתו. במקרה של הרשעה בעבירה פלילית, הנאשם צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר.
הוצאת דיבה יכולה להיגרם במגוון דרכים, כגון:
- פרסום כתבה או ידיעה בעיתון או באתר אינטרנט.
- העברת מידע בעל פה, כגון בשיחת טלפון או בפגישה.
- הפצת מידע באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות טקסט או מדיה חברתית.
הוצאת דיבה יכולה לגרום לנזקים משמעותיים לאדם או לגוף המופנה אליה. הנזקים יכולים להיות אישיים, כגון פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם אחרים או פגיעה בבריאות הנפשית. הנזקים יכולים להיות גם מקצועיים, כגון פגיעה בקריירה, פגיעה במוניטין או פגיעה בהכנסות.
על מנת להימנע מהוצאת דיבה, חשוב להיזהר מהדברים שאנו אומרים או כותבים. לפני שאנו מפרסמים מידע כלשהו, עלינו לשקול היטב את המשמעות של המידע וכיצד הוא עשוי להשפיע על אחרים, מידע כזה שמופץ יכול להוות שיימינג.
ההבדל בין הוצאת דיבה ללשון הרע
ההבדל העיקרי בין הוצאת דיבה ללשון הרע הוא בכך שהוצאת דיבה היא סוג של לשון הרע, אך היא דורשת תנאי נוסף ושהדברים המפורסמים הם שקר מוחלט.
לשון הרע, לעומת זאת, יכולה להתקיים גם אם הדברים המפורסמים הם אמת, אך הם פוגעניים או מזיקים.
בישראל, ההגדרות של לשון הרע והוצאת דיבה מופיעות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. סעיף 1 לחוק קובע כי לשון הרע היא כל ביטוי שיש בו משום פגיעה בשם הטוב של אדם. סעיף 2 לחוק קובע כי הוצאת דיבה היא לשון הרע שהיא גם שקר מוחלט.
לדוגמה, אם מישהו אומר על אדם אחר שהוא "גנב", זה יכול להיחשב ללשון הרע, גם אם הדבר אמת. אם האדם אומר על אותו אדם שהוא "גנב" וזה שקר מוחלט, זה יכול להיחשב להוצאת דיבה.
הוצאת דיבה היא עוולה אזרחית, אשר עלולה להוביל לתביעת פיצויים נגד המפיץ. לשון הרע היא גם עוולה אזרחית, אך היא יכולה גם להוות עבירת משמעת או עבירה פלילית.
במקרה של הרשעה בעבירת משמעת, הנאשם צפוי לקנס או להשעיה מעבודתו. במקרה של הרשעה בעבירה פלילית, הנאשם צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר.
חשוב לציין כי גם אם הדברים המפורסמים הם אמת, הם עדיין יכולים להיחשב ללשון הרע אם הם פוגעניים או מזיקים. לדוגמה, אם מישהו אומר על אדם אחר שהוא "חולה נפש", זה יכול להיחשב ללשון הרע, גם אם הדבר אמת.
פגיעה בשם הטוב לא תחשב תמיד כלשון הרע
פגיעה בשם הטוב היא מושג רחב יותר מלשון הרע. לשון הרע היא סוג של פגיעה בשם הטוב, אך היא דורשת תנאים מסוימים, כגון שהדברים המפורסמים יהיו פוגעניים או מזיקים.
פגיעה בשם הטוב יכולה להתרחש במגוון דרכים, כגון:
- פרסום לשון הרע
- הוצאת דיבה
- הטרדה מינית
- התנהגות אלימה או מאיימת
- הפצת שמועות או שקרים
כל פגיעה בשם הטוב יכולה לגרום לנזקים משמעותיים לאדם או לגוף המופנה אליה. הנזקים יכולים להיות אישיים, כגון פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם אחרים או פגיעה בבריאות הנפשית. הנזקים יכולים להיות גם מקצועיים, כגון פגיעה בקריירה, פגיעה במוניטין או פגיעה בהכנסות.
על מנת להגן על שמו הטוב, חשוב להיות מודעים לדרכים שבהן ניתן לפגוע בו. חשוב גם להיזהר מהדברים שאנו אומרים או כותבים, ולוודא שלא יפגע בשם הטוב של אחרים.
דוגמאות לפגיעה בשם הטוב:
- אם מישהו מפרסם כתבה בעיתון בה הוא טוען כי אדם אחר הוא גנב, זה יכול להיחשב לפגיעה בשם הטוב.
- אם מישהו אומר לאנשים אחרים כי אדם אחר הוא אדם רע או מסוכן, זה יכול להיחשב לפגיעה בשם הטוב.
- אם מישהו מטריד מינית אדם אחר, זה יכול להיחשב לפגיעה בשם הטוב.
- אם מישהו מכה או מאיים לפגוע באדם אחר, זה יכול להיחשב לפגיעה בשם הטוב.
- אם מישהו מפזר שמועות או שקרים על אדם אחר, זה יכול להיחשב לפגיעה בשם הטוב.
חשוב לציין כי לא כל פגיעה בשם הטוב תזכה את הנפגע בפיצויים או בנקיטת צעדים משפטיים נגד המפגע. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, ובהתאם לנסיבותיו, קובעים האם הייתה פגיעה בשם הטוב ואם יש מקום לנקוט בצעדים משפטיים.
באם אתם חושבים שיש לכם עילה ללשון הרע או הוצאת דיבה מומלץ להתייעץ עם עורך דין לשון הרע בכדי לבחון הנתונים לפני שנוקטים בצעדים נוספים.
