לשון הרע ברשתות החברתיות ב-2026: המדריך המלא לנפגעים ולמפרסמים

עדכני ליולי 2026 | מאת עו"ד לורן קוסאשוילי,

בעידן שבו כל אדם הוא גם "כתב", "עורך" ו"מו"ל" של עצמו ברשתות החברתיות, השאלה "האם מותר לי לכתוב את זה?" הפכה לרלוונטית מתמיד. פוסט בפייסבוק, ציוץ ב-X (טוויטר), תגובה באינסטגרם או הודעה קבוצתית בוואטסאפ – כולם עלולים להיחשב "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, ולחשוף את הכותב לתביעה אזרחית ואף לכתב אישום פלילי.

מקרה טרי: כשהשופט בעצמו הורה למחוק את הציוץ

בחודש יוני 2026 פרסם בית משפט השלום בתל אביב-יפו החלטה שממחישה עד כמה בתי המשפט מתייחסים ברצינות להפרת פסקי דין בתחום לשון הרע ברשתות. במקרה זה הטיל בית המשפט קנס כספי נוסף על נתבעת בתביעת לשון הרע, לאחר שזו השאירה באוויר פרסומים מכפישים בניגוד לפסק דין חלוט. הנתבעת טענה כי "אינה יודעת איך למחוק" את הפרסומים – אך משנדרשה להוציא מחשב נייד באולם הדיונים, בוצעה המחיקה בפועל תחת עינו הפקוחה של השופט.

הרקע לפרשה: לאחר שהנתבעת פרסמה במשך תקופה ארוכה רצף ציוצים בהם האשימה את התובעים באחריות לרצח אזרחים וכינתה אותם בכינויי גנאי קשים, הוגשה נגדה תביעת דיבה שהתקבלה. גם לאחר מתן פסק הדין, כשהפרסומים לא הוסרו במועד, נפסקו נגדה הוצאות משפט נוספות בסך אלפי שקלים.

המסר המשפטי החשוב: פסק דין המורה על הסרת פרסום משמיץ אינו המלצה – אלא צו מחייב. אי-ציות לו עלול לגרור סנקציות כספיות נוספות, מעבר לפיצוי המקורי שנפסק.

מהי לשון הרע ברשת – ומה כולל "פרסום"?

על פי ההגדרה הרחבה בחוק, "פרסום" יכול להיות בעל-פה, בכתב, בדפוס, כציור, כתמונה, כווידאו וכל אמצעי אחר להעברת מסר. בית המשפט העליון קבע באופן מפורש כי הוראות חוק איסור לשון הרע חלות במלואן גם על פרסומים דיגיטליים – בפייסבוק, ב-X, בפורומים ובאתרי חדשות.

חשוב להבין: החשיפה אינה מוגבלת רק ל"כותב המקורי". על פי ההלכה הפסוקה, גם מי שלא פרסם את הפוסט המקורי אלא שיתף (Share) אותו הלאה, עשוי לשאת באחריות משפטית – שכן הפצת מסר משמיץ מהווה כשלעצמה "פרסום" אסור. במילים אחרות: לחיצת שיתוף אינה פעולה "נקייה" מבחינה משפטית.

מהם התנאים לפרסום המהווה לשון הרע?

בית המשפט בוחן בכל מקרה האם הפרסום עלול:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או להפכו למטרה לשנאה, בוז או לעג
• לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו
• לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו
• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו

נקודה חשובה לזכור: הנפגע מהפרסום אינו נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו בפועל – גם אם מלכתחילה לא היה לו "שם טוב" מיוחד. זהו יתרון דיוני משמעותי לתובע.

הבדל קריטי: הבעת דעה מול קביעת עובדה

לא כל ביקורת חריפה, ולא כל אמירה פוגענית, מהווה אוטומטית לשון הרע. הפסיקה מבחינה באופן עקבי בין הבעת דעה (שנהנית מהגנה רחבה יותר) לבין קביעת עובדה כוזבת. כפי שנקבע, לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית תיחשב בהכרח כלשון הרע, וגם ביקורת קשה ונוקבת אינה בהכרח לשון הרע. ההבחנה הזו היא לרוב לב הדיון המשפטי בתיקי לשון הרע ברשת, ודורשת ניתוח משפטי מדויק של כל פרסום לגופו.

כמה כסף אפשר לקבל? גובה הפיצויים בתביעת דיבה

חוק איסור לשון הרע מציע לנפגע מסלול ייחודי – פיצוי ללא הוכחת נזק:

בהליך אזרחי, תובע שתביעתו התקבלה עשוי להיות זכאי לפיצוי בסך של עד כ-80,000 ₪ בגין כל פרסום לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח נזק בפועל. משמעות הדבר: גם אם הפרסום לא גרם ל"נזק" כלכלי מוכח, עצם קיומו מקים זכות לפיצוי.

מעבר לפיצוי הכספי, בית המשפט מוסמך להורות גם על החרמת עותקי הפרסום, הסרתו, ואף פרסום פסק הדין עצמו – כלי אפקטיבי במיוחד כשמדובר בפגיעה בשם טוב עסקי.

למה תביעת לשון הרע "מסורתית" עדיין הכלי היעיל ביותר?

רבים סבורים בטעות שקשה "לתפוס" מפרסם אנונימי ברשת. אולם כפי שצוין בניתוחים משפטיים בתחום, דווקא הכלי ה"ישן" – תביעת לשון הרע – הוא זה שמקבל התאמה יעילה לעולם הדיגיטלי החדש, ומהווה את ההרתעה האמיתית מפני פרסומים פוגעניים. פסיקה עקבית שמטילה פיצויים על מפרסמים ברשת היא זו שיוצרת "אפקט מצנן" הכרחי כלפי מי שממהר ללחוץ "פרסם" מבלי לחשוב על ההשלכות.

מה לעשות אם פרסמו נגדכם לשון הרע ברשת?

• תיעוד מיידי – צילום מסך מלא (כולל תאריך, שעה וכתובת URL) לפני שהפרסום עלול להימחק
• פנייה משפטית מקדימה – מכתב התראה רשמי הדורש הסרה מיידית והתנצלות
• בחינת זהות המפרסם – כולל אפשרות לבקשת גילוי נאות מהפלטפורמה במקרים המתאימים
• הגשת תביעה – אזרחית לפיצויים, ובמקרים המתאימים גם קובלנה פלילית
• מעקב אחר אכיפה – לעיתים נדרש גם הליך אכיפה נפרד להבטחת ציות בפועל לפסק הדין

שאלות נפוצות בנושא לשון הרע ברשתות חברתיות

האם שיתוף (Share) של פוסט משמיץ מהווה עבירה בפני עצמו? כן. הפצת מסר משמיץ, גם באמצעות שיתוף ולא יצירה מקורית, עשויה להיחשב "פרסום" לפי החוק ולהקים אחריות עצמאית.

האם אפשר לתבוע גם אם המפרסם מחק את הפוסט? כן, מחיקה מאוחרת אינה מבטלת את העילה המשפטית שכבר נוצרה, אם כי היא עשויה להשפיע על גובה הפיצוי.

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע? ההתיישנות הכללית לתביעות אזרחיות עומדת על 7 שנים, אך מומלץ לפעול במהירות האפשרית לשם שימור ראיות ומניעת נזק מתמשך.

מה קורה אם הנתבע ממשיך להתעלם מפסק הדין? בית המשפט מוסמך להטיל הוצאות משפט נוספות, ובמקרים המתאימים ניתן לפעול גם בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת הצו.

המידע במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הייחודיות. לייעוץ משפטי מקצועי בתחום לשון הרע, הוצאה לפועל ותביעות אזרחיות – ניתן לפנות למשרדנו בקריית מוצקין.